שניה לפני שאתחיל את ההמלצות סיפור על מזוודות שלא הגיעו ופתק קטן שצריך לשמור.
כשהגענו לשדה התעופה באתונה, המזוודות של החברים שלנו לא יצאו, חיכינו חיכנו ואין. הלכנו לעמדה בשדה ואז התחיל הבלאגן האמיתי. זוכרים את הפתק הקטן עם מספר המושב שלכם? על מסתבר שחובה לשמור אותו עד קבלת המזוודות. גילינו זאת בדרך הקשה, בלעדיו חברת התעופה לא מחוייבת להחזיר את המזוודות עד אליך, הדבר הצריך נסיעה נוספת לשדה התעופה יום אחרי לאסוף את המזוודות שהגיעו באיחור.
ומילה אחת על החברים האלופים שלנו, שזרמו בקלילות מפתיעה עוד לפני שידעו שהמזוודה שלהם תגיע יום אחרי - בואו נגיד שטוב שזה לא היה הפוך וזאת הייתה המזוודה שלי שלא מגיעה.
אחרי סאגת המזוודה הגענו לקראת ערב למלון שלנו, הפעם לקחנו את מלון הניקס שהומלץ עליו רבות, הוא לא היה ברשימה שלי אבל היה עליו מבצע בלאק פריידי בבוקינג, 3 לילות עלו לנו 2500 ש”ח כולל ארוחת בוקר ומונית מהשדה למלון. אני מודה שמלונות גדולים ובעיקר כאלו שמזוהים עם ישראלים מפחידים אותי בדר”כ אבל המלון הייתה הפתעה של ממש.
שמנו את המזוודות ויצאנו לסיבוב קצר ב Ermou ו-Monastiraki הרחוב הראשי מלא חנויות, בתי קפה ודוכנים, אבל הקסם האמיתי מתחיל כשפונים לסמטאות הצדדיות. שם מחכים בוטיקים קטנים ופינות נסתרות שכיף פשוט ללכת בהן לאיבוד.
היינו מורעבים , וקיבלנו המלצה על Meat the Greek. בנינו על גירוס בפיתה, שהגענו גילנו שנגמר הגירוס. לקחנו סופלקי והקבבים עם סלט יווני וציפס שהיו מעולים. כבר שם ידענו שנחזור לגירוס. וספוילר: חזרנו.
אחרי סיבוב בסמטאות קפצנו ל-Lukumades, הסופגניות המפורסמות.
שווה את ההייפ? כן. בהחלט. ולדעתי הקלאסיות עם הדבש וקינמון הן הכי טעימות.
סגרנו את הערב ב-Barley Cargo, בר בירה ממש קרוב למלון. מבחר עצום של בירות יווניות ובינלאומיות, אווירה נעימה עם טאץ' תעשייתי.
התחלנו את הבוקר בזארה שצמודה למלון, בכל זאת חלי ולירז הגיעו ללא מזוודה, ארוחת בוקר במלון ויאללה יוצאים לכיוון האקרופוליס. היות וזאת לא פעם ראשונה של חברים שלנו באתונה החלתנו לוותר הפעם על הכניסה לאקרופוליס ולשמור את זה לפעם אחרת. סמוך לארקפוליס יש גבעה קטנה, תעלו ותרוויחו אחלה תמונות של האקרופוליס וגם נוף מהמם.
למי שכן מתכנן לעלות - שימו לב שבעונה החמה חובה להזמין כרטיסים מראש אחרת תבלו שעות בתור. היות ויש שעות מוגדרות, ניתן להגיע לשער הכניסה בטווח של עד 15 דקות לפני או אחרי השעה המדויקת שהזמנת. מעבר לזה קיים סיכון שלא תוכלו להיכנס. על האקרופוליס אין צל, בכלל. קחו את זה בחשבון כשאתם בוחרים את שעת ההגעה שלכם.
אחרי תמונות מול הנוף ירדנו לשכונת הפלאקה, עברנו דרך אזור הגנים לכיוון האמפיתיאטרון, ובין העצים הגדולים מפוזרים ספסלי אבן יפים.
הפלאקה, השכונה העתיקה למרגלות האקרופוליס, זהו מקום שחובה לבקר בו. אין כמו לשוטט בין הסמטאות הצרות , בתים מטופחים עם פרחים צבעוניים, חנויות בוטיק של אמנים מקומיים, חנויות קרמיקה, תכשיטים ועבודות יד. באזור המדרגות המפורסם תמצאו טברנות עם אוכל מקומי מעולה ואחלה אווירה.
העצירה הראשונה שלנו הייתה ב-Brettos, אחד הברים המפורסמיםבשכונה. המקום משמש גם מבשלת אוזו. סימן ההכר של המקום הוא קיר הבקבוקים הצבעוניים שליד הבר. אנחנו שתינו אוזו וקוקטיילים שהיו משובחים, למי שאוהב המקום מציע גם טעימות אוזו.
לצהריים טיפסנו לגג של טברנת Anefani - מהגג נפרש לפנינו נוף אורבני, המקום כיפי עם אווירה תוססת ומוזיקה והכי חשוב - אוכל פשוט ונהדר.
תעשו לעצמכם טובה ותזמינו את מאפה האלים שלהם. גבינת פטה עטופה בבצק פילו, שוחה בדבש. מנה נדירה, שילוב של מתוק-מלוח - מושלם. בסוף הארוחה היינו כל כך שבעים ועדיין הזמנו אחד נוסף, הפעם לקינוח.
Anefani. הגג עם הנוף מדהים, והמאפה פטה-פילו-דבש הוא חובה. הזמינו מקום מראש, במיוחד בסוף שבוע.
אחרי מנוחה קצרה במלון עלינו ל-Kalua Rooftop, בקומה 10 של המלון שלנו. עיצוב מהמם, פינת ישיבה עם נוף ישיר לאקרופוליס, סושי נהדר וקוקטיילים מעולים. המקום פתוח לכולם אז גם אם אתם לא ישנים בניקס אני ממליצה להגיע למקום.
פתחנו את הבוקר בעוד קצת שופינג, לנצל את השעות השקטות לפני שהעיר מתעוררת והחנויות מתמלאות.
משם ל-H72 Artisanal Bakery. יש שם תור מטור, אבל אל תיבהלו ממנו: הכול מסודר ובפועל חיכינו בערך עשר דקות. ויטרינה מלאה מאפים וקפה משובח. אין ישיבה מסודרת, אז תתפסו ספסל קרוב ותיהנו. חשוב לי להגיד שכל מה שלקחנו היה טעים , אבל אני חושבת שזה מסוג המקומות שנוצרו להם הייפ קצת מוגזם.
אחר הצהריים יצאנו לסיור גרפיטי עם קולון טורס בשכונת פסירי. שני, המדריכה שלנו, לקחה אותנו בין הרחובות בעיר וסיפרה לנו את הסיפור של אומני הגרפיטי המקומיים. פסירי התחילה כשכונת מהגרים והפכה עם השנים לאחת היקרות במרכז, הרבה בזכות האמנות שמשכה לשם צעירים. יש המון סוגי סיורים באתונה -אני אוהבת להכיר את העיר תמיד מהעיניים של מי שמכיר אותה טוב יותר ממני.
אחרי הסיור עם שני המשכנו להסתובב בשכונה, עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת ב-Thanasis. טברנה יוונית ממש טובה, אכלנו סופלקי וקבבים עם ציפס נהדר. היו שם הרבה מקומיים לצד תיירים, וזה תמיד הסימן טוב.
בערב גילינו את Birdman, בר אוכל יפני קטן ואינטימי,שנוצר בהשראת תרבות האוכל הלילית של יפן אבל עם טוויסט מקומי ואורבני.הקטע שלהם זה yakitori וגריל יפני עם טוויסט עדכני. הקוקטלים היו טעימים ממש.
לקינוח קפצנו ל-Nolan Sweet שנמצאת לא רחוק משם. בבקשה תקחו את הפיננסייר עם החרובים היה מצוין. וחזרנו אליו פעם נוספת בטיול.
עוד דרינק קטן ליד המלון, ו… יאללה, התרסקנו.
את הבוקר האחרון לקחנו לגמרי באיזי. חזרנו לפלאקה והמשכנו ל-Anafiotika, שכונה קטנה שנבנתה במאה ה-19 על ידי פועלים מהאי אנאפי שהגיעו לבנות את ארמון המלך אוטו. הרחובות הצרים והבתים הלבנים שומרים על תחושה של כפר יווני זעיר בתוך העיר הגדולה. בזמן שאתונה נכנסת לאיטיות של יום ראשון, באנאפיוטיקה הדממה היא כמעט מוחלטת. טיילנו בין סמטאות השכונה, אנשים שגרים ברכו אותו לשלום בזמן שהלכנו לכנסיה. מהשכונה צאו חזרה לפלאקה או רחוב דיוניסיו אריופגיטו, תמצאו שם מסעדות ובתי קפה ורחובות שוקקים יותר.
גירוס פרידה ויאללה הביתה.
במרחק טיסה קצרה של כשעתיים בלבד מהארץ, אתונה היא ה-בּריק המדויק לחופשת בזק קצרה. שילוב מושלם בין סצנת אוכל מבריקה, חיי לילה שבועטים עד מאוחר, סמטאות ציוריות שעוצרות את הזמן, שופינג מעולה ואווירה קלילה שנותנת בדיוק את הנתק והרענון שצריך בסוף שבוע אחד.
