
מה הילדים שלנו בעצם מרגישים כשהם משחקים לבד? אם עוצרים ומקשיבים לדינמיקה שהם יוצרים, מגלים משהו מרתק על העולם הפנימי שלהם — ועל ההשפעה שיש לנו עליו.
רגעי הורות אמיתיים, דעות, ורעיונות — פחות מה שנכון, יותר מה שעוזר באמת.

מה הילדים שלנו בעצם מרגישים כשהם משחקים לבד? אם עוצרים ומקשיבים לדינמיקה שהם יוצרים, מגלים משהו מרתק על העולם הפנימי שלהם — ועל ההשפעה שיש לנו עליו.

אצלנו פיית השיניים לא לוקחת את השן. היא מחזירה אותה בקופסה מיוחדת על המדף. ולמה הפרידה ההדרגתית הזאת נותנת לילדים ביטחון?

ביום ההולדת החמישי של דניאל, רגע לפני שיצאנו בערב למסעדה, היא אמרה: "אני לא רוצה ללכת". על הזכות של ילדים להרגיש הכל, וגם להגיד "זה יותר מידי בשבילי".
שיחה עם חברה ומשפט אחד שנתקע לי: 'הוא פשוט לא יודע להפסיד'. גם אצלנו היה ככה. חוסן לא נבנה מניצחונות קלים — הוא נבנה מהיכולת להפסיד בתוך חיבוק בטוח, לקום, ולבקש עוד סיבוב.
חופשה היא לנוח. טיול עם ילדים הוא לנהל לוגיסטיקה, לפתור קונפליקטים, ולראות את העולם דרך העיניים שלהם. שניהם שוים — רק שלא לבלבל ביניהם.
אמפתיה, גמישות, היכולת לשבת עם חוסר ודאות — כתבתי את זה שלושה חודשים אחרי פולין. כי חלק מהדברים שעידו ורומי לקחו מהטיול הזה נראו רק הרבה אחרי.
ורשה עם אחותי, אתונה עם חברות — שניהם קרו תוך חודש. האשמה? כן. הצורך? גדול מהאשמה. הורות טובה לא אומרת לוותר על עצמך.
לא הגעתי כי היה משבר. הגעתי כי רציתי להיות הורה טוב יותר, ואת זה לא לימדו אותי בשום מקום. מה שלמדתי שינה לא רק אותי, שינה את כולנו.