יצאנו בשבת בצהריים והתחלנו לנסוע לכיוון ירושלים. הילדים ביקשו לבקר בכותל. הם ממש מתרגשים כל פעם מחדש להגיע לשם. הטיול בסמטאות העיר העתיקה, במיוחד בשבת, הוא חוויה של ניגודים קיצוניים, הכל שקט יותר, רגוע יותר. יש לעיר הזאת קסם שאין במקומות אחרים. אין ספק שירושלים בשבת היא לא ירושלים של חול.
עצרנו לחומוס ופלאפל מעולים אצל אבו כאמל בקצה שוק אבטימוס. אנחנו אוהבים לחזור לשם, לקחת קצת זמן עד שקיבלנו שולחן אבל משם הכל זרם והיה סופר טעים כמו תמיד.
המשכנו משם למצוקי דרגות. אני כל פעם רואה את המתחם מהדרך, ותמיד הוא קרץ לי. העלייה לשם היא חוויה בפני עצמה: כביש סופר מפותל ומאתגר, במיוחד בחושך. לפחדנים כמוני מומלץ להגיע לפני רדת החשכה.
המקום להפתעתי היה גדול יותר ממה שחשבתי, אנחנו לקחנו את דירת המצוק: שני חדרי שינה עם שירותים ומקלחת פרטיים לכל חדר, ודלת מקשרת לסלון ומטבח קטן משותף. החדרים פשוטים ומתמזגים עם האווריה המדברית, שילוב של ריהוט ע, פינות ישיבה שפזורות בחלל המשותף ל 4 הדירות. ממש value for money. במתחם האמצעי המשותף יש גם 3שכשוכיות חמודות עם שמשקיפות לים המלח. אין ספק הנוף עוצר נשימה.
את ארוחת ערב החלטנו לאכול בבר של המתחם, בשקיעה. ולאחריה יצאנו למסלול הליכה קצר בחווארי מצדה. הליכה על המצוקים הלבנים בלי פנסים לאור ירח המלא. מודה שבתחלה רציתי לחזלש את כל הארוע הזה הוא לגמרי הוציא אותי מאזור הנוחות שלי. וטוב שלא הקשבתי לו כי זאת הייתה חוויה סופר מיוחדת. הלכנו כ 20 דקות ללא פנסים, רק לאור ירח על השביל. מיוחד ממש.
הכניסה לחווארי מצדה סגורה בלילה מכיוון השמורה. נכנסים מהחיבור של הסימון השחור וכביש הגישה, ממש ליד צומת מצדה.
קמנו מוקדם כדי להתחיל את נחל ערוגות לפני שיעלה החום, וטוב שכך. החלק הראשון של ההליכה בשמש חשופה לגמרי עם עליות קשוחות. המדבר שקט ויפה, ואנשים שפגשנו בדרך עודדו את הילדים שהמפל כבר קרוב. הזרימה לא מאוד חזקה במפל, יש בו בריכה קטנה, עצרנו שם להתרעננות וחזרנו את הדרך חזרה במסלול הרטוב. בגלל שהיינו ביום ראשון היתרון היה שהמפל היה רק שלנו. בחזור כבר נתקלנו בטיול שנתי שבדיוק היה בדרכו למפל, יצא טוב שיצאנו מוקדם.
נחל ערוגות מתאים למשפחות שמורגלות בהליכה. לדניאל בגיל 5 היה קשוח, ויש חלקים על שפת המצוק. מי שפחות מנוסה: נחל דוד הסמוך הרבה יותר נגיש, מוצל וקל.
לצהריים עצרנו ב"אסאדו במדבר". היה נחמד, ולא מעבר לטעמי, אבל עשה את העבודה לגמרי אחרי מסלול מעייף.
אחה”צ העברנו במתחם של החדרים, קצת זמן בריכה ומלא משחקים שהבאנו איתנו מהבית. בערב הזמנו אוכל מהבר של המצוק. באמצע שבוע אופציות האוכל יותר מצומצמות, ראיתי שיש כמה מסעדות מומלצות באזור שנפתחות רק בסופש אז שווה להתעדכן לפני.
היה לנו הרבה זמן משפחה, השתדלנו להמעיט במסכים עד כמה שניתן עם מתבגרים, בשלב כולשהו הילדים אפילו המציאו משחק קורע בסגנון אליאס ששיחקנו בו כל הטיול.
אחרי ארוחת בוקר ארוכה שלקחנו בה את הזמן בבר מצוקי נסענו לכיוון אזור המלונות של ים
המלח, הילדים לא היו אף פעם ורצינו לעשות טבילה קצרה ולא מחייבת. באזור המלונות יש חוף חינמי עם מלתחות מסודרות, היינו שם כשעה ויצאנו חזרה הביתה.
