שוויצריה הקטנה בכרמל: נחל כלח, בין יתדות לסולמות

חנינו ממש מתחת לאוניברסיטה, מעט מעל המקום שבו היה פעם חי פארק, ויצאנו בשביל המסומן בירוק. ככל שמתקדמים, הנוף נפתח מחיפה ועד הים. בפיצול פנינו לשביל הכחול שיורד אל נחל כלח.

ברגע שיורדים לנחל תוואי השטח משתנה. השביל הכחול נכנס לחורש של אלונים ואלות, ומכל כמה צעדים הוא נהיה סלעי ותלול יותר, עד שכבר לא הולכים אלא יורדים מסלע לסלע. במקומות הכי תלולים קבועות בסלע יתדות ברזל, כמו שלבים קטנים, ויורדים עליהן אחת אחת.

למטה הנחל שקט. מערות גיר קטנות נפתחות בדפנות, ומעל הכל מתנשא הצניר, מצוק גבוה שעוצרים מולו ומרימים את הראש. אחרי גשמים הגבים הקטנים בנחל מתמלאים במים. ואת הדרך החוצה עושים בסולמות, טיפוס קצר שמוציא אתכם מהנחל. זה החלק הכי כיפי במסלול, וואו אמיתי.

בסוף המסלול הכחול, כשמתחילים לעלות מהנחל, עצרנו מול נוף של הרים ומצוקי סלע אפורים-כתומים, ושווה לעצור שם. משם עלינו בשביל הירוק, טיפוס קצר אבל אינטנסיבי. מי שמעדיף עלייה מתונה יכול לעלות בשביל האדום, הוא ארוך יותר. למעלה התחברנו לשביל השחור, שהחזיר אותנו לרכב.